בְּרָאתָא

בְּרָתָא, בְּרוֹתָא, בְּרָאתָאc. (= h. בְּרוֹש; ברת or ברי, v. pl. בִּרְוַן; √בר, v. ברר) (the chosen or strong, cypress, or pine-tree. Targ. II Esth. 2:7 (transl. of Is. 55:13). Y.Keth.VII, end, 31d; Gen. R. s. 15; B. Bath.80b בראתא Ms. M. (ed. בְּרָתֵי pl.; for oth. var. v. Rabb. D. S. a. l.); R. Hash. 23a (transl. ברוש). Y.Peah VIII, 20d bot. לְהָן אֲהָן צררא סמך הדא ב׳ what has this pebble to do near this cypress?an evasive answer or a rebuke; prob. to be read בִּירְתָא.Pl. בְּרָתִין, בְּרָתֵי, בְּרָא׳. Targ. Cant. 1:17. Targ. Ps. 104:17; a. e.(Fem.) בִּרְוַן, בִּירְוַן, בִּרְוָון. Targ. Is. 41:19; a. fr. (Ar. ed. Koh. בִּירְתִין, Targ. 2 Sam. 6:5.Targ. Y. II Num. 24:6 בכריותיה ed., כבריתא Ar., read כבְרָתַיָּא.